TSBP all the way!

I know that we're not studying as many subjects together anymore, but that doesn't mean that this blog can't help us keep up with our work.

Here is the vocabulary list that I'm giving a quiz on this Wednesday. Review for the test is coming soon!

מילים חדשות

1. אי בעית אימא:If you want I’ll say

2. אילימאIf you were to say :

3. אתו: will come to/will bring

4. במאי עסקינן With what are we dealing? :

5. )ב(מידי(with regards to) something :

6. בתוכה in it :

7. גיד הנשה : The Sciatic Nerve

8. דהאBecause :

9. ירך : Thigh

10. כדתניאas we learned :

11. ליה: לו to him :

12. לישדר: to send it

13. למזבן To sell :

14. למעוטיto exclude :

15. מיניהFrom him :

16. מתני' =מתניתין: משנה our

17. ניכר: recognizable

18. נ"ל: נראה לי : it seems to me

19. נמי: also

20. שלמה אין חתוכה לא A whole (leg) yes, but a cut up (leg), no.

That was the give away-- now for the difficult part: here goes

מילים חדשות

1. אי בעית אימא: _______________________

2. אילימא: _____________________________

3. אתו: ________________________________

4. במאי עסקינן : __________________________

5. )ב(מידי : _______________________________

6. בתוכה : _________________________________

7. גיד הנשה : ________________________________

8. דהא : ___________________________________

9. ירך : __________________________________

10. כדתניא : _____________________________

11. ליה: _______________ : ______________________

12. לישדר: __________________________

13. למזבן: ________________________

14. למעוטי :_______________________________

15. מיניה: _______________________________

16. מתני' =_________________: ________________________

17. ניכר: ____________________________

18. נ"ל: ____________________: ________________

19. נמי: _________________________

20. שלמה אין חתוכה לא : _______________________________

Ring Homestead!

Shalom everyone. I just wanted to post that I was really impressed by everyone's behavior on the trip today. I saw everyone cooperating and working together-- that is something you should all feel proud of. I expect only such behavior and better in the future.

We talked about trusting each other, and we talked about respecting each other and considering what other people might be thinking or feeling. We discussed ways to implement trust and fun into the classroom, and we had some really interesting ideas! There are some really creative students in our class!

I hope to implement some of what we talked about on this trip, and I hope this discussion can be ongoing and continued as time goes on. Feel free to use this blog as a forum to post your ideas.

Gneivat Da'at

In TSB"P, we've moved on from the unit on Shalshelet Hakabala into a new unit on Gneivat Da'at, or deception. The materials we'll be using are mostly in the packet that i handed out, although i'll be adding to it as i find necessary.

גניבת דעת: Stealing Minds

בראשית פרק לא פסוק כ

וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא:

What does it mean to steal something?
Theft vs. Deception: different words in English, only one word in Hebrew.
Why do you think that is? Do you think there’s a difference between them? If so, what is it?

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
__________________________________________________________


רמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכה ו

אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי(tricky) , ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה, ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי, כיצד? לא ימכור לנכרי בשר נבילה במקום בשר שחוטה, ולא נעל (leather shoe)של מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב(to plead) בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל, ולא ירבה לו בתקרובת (gift)והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות(wine barrels) שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח, וכן כל כיוצא בו, ואפילו מלה אחת של פיתוי (temptation) ושל גניבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל (toil) והוות.

1. What does the phrase “תוכו כברו” mean?

______________________________________________________
2. What are some of the Rambam’s examples of גניבת דעת?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. Where do you think the Rambam gets these rules from?
______________________________________________________________________________
4. Do you think the Rambam is talking about seriousהלכה , or would you say that he is just giving good suggestions and advice?
______________________________________________________________________________


שמות פרק ח'
כא וַיִּקְרָא פַרְעֹה, אֶל-מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם--בָּאָרֶץ. כב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, נִזְבַּח לה' אֱלֹקֵינוּ: הֵן נִזְבַּח אֶת-תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם--וְלֹא יִסְקְלֻנוּ. כג דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ. כד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם בַּמִּדְבָּר--רַק הַרְחֵק לֹא-תַרְחִיקוּ, לָלֶכֶת; הַעְתִּירוּ, בַּעֲדִי.
Did Bnei Yisrael keep their word to Pharoah? כן / לא
Can you justify what they did? How?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
Draw a picture of Moshe deceiving Pharaoh:









ספר יראים סימן קכד [דפוס ישן - רנה] ד"ה נ"ל לפרש

נ"ל לפרש בממון למעוטי נפשות אכל גונב דעת הבריות במידי דממון הוי בכלל ממון ועובר על לא תגנובו. כדתניא בתוספתא ומייתי לה בחולין בגיד הנשה [צ"ד א] ג' גנבים הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל מסרב בו לאכול ויודע בו שאינו אוכל. ואין לומר שאיסור גניבת דעת במידי דממון דרבנן שהרי מצינו שנענש אבשלום עליו בסוטה פ"א [ט' ב'] תנן לפי שגנב ג' גניבות לב אביו ולב ב"ד ולב כל ישראל נתקעו בו ג' שבטים שנאמר ויקח ג' שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום לב אנשי ישראל וכתיב ותגנוב את לבבי וחמור גונב דעת מגונב ממון ונפשות שהרי התירה תורה בעובדי כוכבים גונב נפשות דכתיב גונב נפש מאחיו מבני ישראל ולא מבני עובדי כוכבים.

Yerieim: Eliezer ben Samuel of Metz (d.1175) was a Tosafist and the author of the halachic work Sefer Yereim (Vilna 1892).
נ"ל: נראה לי
to exclude :למעוטי
במידי : with regards to something
כדתניא: as we learned
ומייתי: bringing
בתקרובת: gift
מסרב: urge
נתקעו: thrust
שבטים: darts

Questions: Should be answered on a separate piece of paper
1. What are the three kinds of theft the Yereim speaks about?
2. Which of the three does he say is worse?
3. What are some examples he brings of גניבת דעת?
4. Does the Yereim think that גניבת דעת is an איסור דאורייתא or דרבנן?
5. Do you agree with the Yereim’s point? Why or why not?


תלמוד בבלי מסכת חולין דף צג עמוד ב

ניקוד:

מתני' שולח אדם ירך לעובד כוכבים שגיד הנשה בתוכה מפני שמקומו ניכר
מילים חדשות:

1. מתני' =מתניתין: ________________________
2. ירך: ___________________________
3. גיד הנשה: _______________________
4. בתוכה: _________________________
5. ניכר: ___________________________
Questions:
1. What does the Mishna allow?
__________________________________________________________
__________________________________________________________
2. What do you think it is excluding—what is not allowed?
____________________________________________________________________________________________________________________
3. To what איסור does the Mishna allude? What is forbidden and why?
___________________________________________________________________________________________________________________
4. What reason is given for the rule in the Mishna?
____________________________________________________________________________________________________________________
5. Does this Mishna remind you of any other rules you know about?
____________________________________________________________________________________________________________________
6. How do you think this Mishna might be related to our topic of גניבת דעת?
________________________________________________________________________________________________________________


“When in Rome, Do as the Romans Do”
גמ' שלמה אין חתוכה לא במאי עסקינן אילימא במקום שאין מכריזין
חולין דף צד עמוד א Continued on
חתוכה נמי לישדר ליה דהא לא אתו למזבן מיניה

מילים חדשות:
1. X אין, Y לא : _____________________
2. *במאי עסקינן: ______________________
3. *אילימא: _________________________
4. מכריזין: __________________________
5. *נמי: _____________________________
6. לישדר: ____________________________
7. *ליה: _____________________________
8. *אתו: _____________________________
9. למזבן: _____________________________
1. On what word in the Mishna is the Gemara commenting?

__________________________________________________________

2. What rule does the Gemara conclude based on this word choice in the Mishna?


3. What challenge does the Gemara face, considering this rule?

________________________________________________________________________________________________________________
4. What distinction does the Gemara suggest to solve this problem?
____________________________________________________________________________________________________________________
5. How does this distinction help us to understand the Mishna?

____________________________________________________________________________________________________________________

Whole leg
Cut-up leg
מכריזין


אין מכריזין


6. Please fill out the chart at this point in the discussion:
Doesn’t Help
אלא במקום שמכריזין, שלימה נמי לא לישדר ליה, דחתיך ליה ומזבין ליה!

7. What is הכרזה?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
8. What is the difference between the places who are מכריזין, and those places that are not מכריזין?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________
9. What situation does the Gemara use to reject the distinction that was previously suggested?
____________________________________________________________________________________________________________________
10. How does the given situation play into our discussion of גניבת דעת?
__________________________________________________________
__________________________________________________________


Considering the Possibilities
אי בעית אימא: במקום שמכריזין ואי בעית אימא: במקום שאין מכריזין;

1. What does אי בעית אימא mean?
______________________________________________________________________________
2. What does אי בעית אימא introduce into our Gemara?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. What are the two alternatives?
____________________________________________________________________________________________________________________
4. How do you think each alternative will work out with the Mishna? (There can be more than one right answer for each alternative.)
Alternative 1:

Alternative 2:


Working it Out
איבעית אימא במקום שמכריזין: חיתוכא דעובד כוכבים מידע ידיע, ואיבעית אימא במקום שאין מכריזין: גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל אחר, ואי בעית אימא: משום דקא גניב ליה לדעתיה
How do the Rabbis in the Gemara fill out the chart?


Alternative 1: __________________________

Alternative 2: ____________________


How does the final suggestion relate to our subject of גניבת דעת?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

Stealing the Minds of Gentiles

דאמר שמואל: אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של עובד כוכבים;
1. What are the two rules in this sentence that Shmuel said?
a. __________________________________________________________________________________________________
b. __________________________________________________________________________________________________

והא דשמואל, לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר,
2. What does the Gemara say about the previously quoted statement of Shmuel?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


The Story
דשמואל הוה קא עבר במברא, א"ל לשמעיה: פייסיה למבוריה, פייסיה ואיקפד.
3. What does the Gemara bring to prove its point?
______________________________________________________________
4. Where does the story take place?
5. Who is Shmaya?
___________________________________________________________________________
6. What does Shmuel tell Shmaya to do?
7. Does Shmaya do as he’s told?
8. How does Shmuel respond?
9. Why do you think he responds this way?



Explaining the Story
מ"ט איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה, רבא אמר: אנפקא אמר ליה לאשקויי, ואשקייה חמרא מזיגא.
1. Who comes to explain the story?
______________________________________________________________________________
2. Why are they the ones offering explanation?
______________________________________________________________________________
3. What are their two suggestions?
Suggestion 1: ______________
Suggestion 2: ______________





What did they do wrong, Anyway?
וכי מכללא מאי? למ"ד טרפה הואי, א"ל: אמאי תשהא איסורא? למ"ד אנפקא א"ל לאשקויי, אנפקא - חייא משמע.
1. What is the Gemara’s question?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
2. On whom/what is the Gemara asking this question?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. Who is the מאן דאמר who says that the chicken was a trefah?
______________________________________________________________________________
4. Who is the מאן דאמר who says the wine was אנפקה?
______________________________________________________________________________
5. Why was Shmuel upset according to the first מאן דאמר?
___________________________________________________________________________
6. Why was Shmuel upset according to the second מאן דאמר?
___________________________________________________________________________

7. Can you think of any situation where one of us could upset Shmuel?
_______________________________________________ ___________________________________________ ___________________________________________ _____ ____________________________________ __________________________________________ ___ _________________________________________ ___________________________________________ __ __________________________________________ _______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


Another Take
תניא, היה ר' מאיר אומר: אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד
1. What kind of source is this phrase?
2. What does Rabbi Meir prohibit in this line?
______________________________________________________________________________________________________________________________
3. Does Rabbi Meir’s statement differ from Shmuel’s Statement? How so or how not?
Please translate the next series of Rabbi Meir’s comments:
ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל
______________________________________________
ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אא"כ הודיעו,
______________________________________________
ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו - מותר.
______________________________________________
Questioning Rabbi Meir’s Statements
איני? והא עולא איקלע לבי רב יהודה פתח לו חביות המכורות לחנוני
1. What kind of challenge does the Gemara bring to question Rabbi Meir’s ruling?
__________________________________________________________
2. What is the challenge?
----------------------------------------------------------------------_______________________________________________________________
3. How does the challenge question the ruling?
_______________________________________________________________

No, no—I can explain
אודועי אודעיה ואיבעית אימא שאני עולא דחביב ליה לרב יהודה דבלאו הכי נמי פתוחי מפתח ליה…
1. What is the first explanation the Gemara offers in response to the challenge?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. How does that explanation work with Rabbi Meir’s statement?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. What is the second explanation?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

EXTRA CREDIT!


שולחן ערוך חושן משפט סימן רכח
סעיף ו
אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח. אף אם הוא עובד כוכבים, לא ימכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה. ואף לגנוב דעת הבריות בדברים, שמראה שעושה בשבילו, ואינו עושה, אסור. כיצד, ב) לא יסרהב (בחבירו) שיסעוד עמו, והוא יודע שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח חביות ג) הפתוחות לחנוני, וזה סובר שפתחם בשבילו, אלא צריך להודיעו שלא פתחם בשבילו. ואם הוא דבר דאי בעי ליה לאסוקי אדעתיה שאינו עושה בשבילו, ומטעה עצמו שסובר שעושה בשבילו לכבודו, כגון שפגע בחבירו בדרך וסבור זה שיצא לקראתו לכבדו, אין צריך להודיעו.
Do you recognize any parts of this halacha? Which parts? From where?
______________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

Bamidbar Perek 9

Shalom everyone!
In chumash, we've been learning perek tet, and i gave out sheets to help everyone read the pesukim better. I expect everyone to be able to read and translate the pesukim correctly. I gave out sheets to help with this, and i'm including them here:

במדבר פרק ט'

1 Hashem spoke to Moshe in the Midbar (desert of) Sinai in the second year from when they left Egypt in the first month, saying:	א ה' דבר אל משה במדבר של סיני בחדש ניסן של שנה השנית מיציאתם מארץ מצרים—ואמר לו:	א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר-סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן--לֵאמֹר
2 Bnei Yisrael should keep the holiday of Pesach in its season.	ב בני ישראל יעשו את חג הפסח בזמנו.	ב וְיַעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַפָּסַח, בְּמוֹעֲדוֹ.
3 On the 14th day of the month before the evening, they should bring the Korban Pesach in it’s time. According to all its laws (statutes) and all its rules (ordinances) you should do the Korban.	ג ביום י"ד לחדש לפני הערב תביאו את קרבן הפסח—בזמנו. ככל החוקים שלו וכל המשפטים שלו תעשו את הקרבן.	ג בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר-יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ—בְּמֹעֲדוֹ; כְּכָל-חֻקֹּתָיו וּכְכָל-מִשְׁפָּטָיו, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ.
4 Moshe told Bnei Yisrael to do the Korban Pesach.	ד משה דבר לבני ישראל לעשות הקרבן פסח.	ד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשֹׂת הַפָּסַח.
5 Bnei Yisrael did the korban pesach on the 14th of Nissan before the evening, in Midbar Sinai, just like all that Hashem commanded Moshe, that’s what Bnei Yisrael did.	ה ובני ישראל עשו את הקרבן פסח בי"ד ניסן לפני הערב במדבר סיני כמו כל מה שה' צוה למשה כן עשו בני ישראל.	ה וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם—בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה—כֵּן עָשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
6 There were men who were impure because they had come in contact with dead bodies, and they couldn’t bring the korban pesach on that day. They came before Moshe and before Aharon on that day.	ו והיו אנשים שהיו טמא למת, והם לא יכלו להביא את קרבן הפסח ביום הזה. והם הכנסו לפני משה ואהרון ביום ההוא.	ו וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן—בַּיּוֹם הַהוּא.
7 These men said to him we are impure from contact with a dead body—why should we be separated from everyone else, that we can’t bring the sacrifice of Hashem at the right time with all of Bnei Yisrael?	ז האנשים האלה אמרו לו אנחנו טמאים למת—למה נהיה נבדלים שלא נקריב את קרבן של ה' בזמנו ביחד אם בני ישראל?	ז וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
8 Moshe said to them, wait and I will hear what Hashem commands you.	ח משה אמר להם, חכו ואני אשמע משה' יצווה לכם.	ח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם. פ
9 Hashem spoke to Moshe, saying	ה' דבר אל משה ואמר:	ט וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר
10 Speak to Bnei Yisrael and say to them, if a man from you or from generations to come after you will be impure from contact with a dead body, or if he is on a journey far away, he should do the Korban Pesach for Hashem	דבר לבני ישראל ואמר להם, עם איש מכם או מדורות הבאות אחריכם יהיה טמא למת או עם היה בדרך רחוקה – יעשה את קרבן הפסח לה'	י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה'.
11 They should do it on the 14th day of Iyar before the evening. They should eat it with Matzot and Maror.	יעשו אותו בחדש השני (אייר) בי"ד לחדש לפני הערב. יאכלו את הקרבן עם מצות ומרור.	יא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ.
12 Don’t leave over from the Korban until the morning, and don’t break the bones of the korban. He should follow all the rules of the korban pesach when he does it.	לא יתירו מין הקרבן עד הבקר, ועצם לא ישברו בקרבן. כולל כל כמו כל חק הפסח ראשון יעשו אותו.	יב לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ
13 And a man who was pure and was not far away, but he still didn’t do the korban pesach (the first time), he will be cut off from the nation, since he didn’t sacrifice the korban of Hashem at its time, and he will carry his sin.	יג והאיש שהיה טהור ולא היה רחוק, והוא לא יעשה את הפסח – ויכרת האיש ההוא מין העם, כי לא הקריב את קרבן ה' בזמנו, והוא ישא את חטאו.	יג וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא-הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח—וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: כִּי קָרְבַּן ה', לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ—חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא
14 If a convert lives with you, he needs to do the korban pesach for Hashem just like its law and rules. The same rules apply for a convert and for someone who was born in the land.	יד ואם ישבו אתכם גר, הוא צריך לעשות את קרבן הפסח לה' כחוק שלו וכמשפט שלו. יהיה לכם אותו חוקים—לגר ולתושב הארץ.	יד וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה'--כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה: חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ. ס

טו וּבְיוֹם, הָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, כִּסָּה הֶעָנָן אֶת-הַמִּשְׁכָּן, לְאֹהֶל הָעֵדֻת; וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל-הַמִּשְׁכָּן, כְּמַרְאֵה-אֵשׁ--עַד-בֹּקֶר.	טו ביום הקמת המשכן הענן יכסה את המשכן ועל אהל העדות. ובערב מראה לפיד אש יהיה עליו עד הבקר.	15 On the day that the Mishkan was set-up, a cloud would cover the mishkan and the tent of testimony, and in the evening an appearance of fire would be upon the Mishkan until the morning.
טז כֵּן יִהְיֶה תָמִיד, הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ; וּמַרְאֵה-אֵשׁ, לָיְלָה.	טז וכן היה כל הזמן שהענן כסה את המשכן, ובלילה יהיה המראה הלפיד אש.	16 That’s how it was all the time that the cloud was upon the mishkan, and at night the appearance of a cloud.
יז וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן, מֵעַל הָאֹהֶל--וְאַחֲרֵי-כֵן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבִמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן--שָׁם יַחֲנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.	יז וכאשר הענן יעלה מעל האהל, אז בני ישראל יסעו. במקום אשר שם ינוח הענן, שם יחנו בני ישראל.	17 When the cloud went up from the tent, then Bnei Yisrael would travel. The place where the cloud rested, that’s where they camped.
יח עַל-פִּי ה', יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-פִּי ה', יַחֲנוּ: כָּל-יְמֵי, אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן--יַחֲנוּ.	יח בני ישראל סעו על פי ה', ובני ישראל חנו על פי ה'. כל הזמן שהענן נח על המשכן – אז יחנו בני ישראל.	18 Bnei Yisrael traveled according to the word of Hashem, and Bnei Yisrael camped according to the word of Hashem. All the time that the cloud rested on the Mishkan, that’s when Bnei Yisrael camped.
יט וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן, יָמִים רַבִּים--וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה', וְלֹא יִסָּעוּ.	יט וכשהענן ישאר במקום אחד להרבה ימים, אז ישמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו.	19 And when the cloud remained in one place for a long time, Bnei Yisrael would keep the protective watch of Hashem, and they wouldn’t travel
כ וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן, יָמִים מִסְפָּר--עַל-הַמִּשְׁכָּן; עַל-פִּי ה' יַחֲנוּ, וְעַל-פִּי ה' יִסָּעוּ.	כ ופעמים שיהיה הענן על המשכן לכמה ימים, חנו בני ישראל על פי ה', וסעו בני ישראל על פי ה'	20 sometimes the cloud would be upon the Mishkan for a couple days, then Bnei Yisrael would camp according to Hashem’s instruction, and then Bnei Yisrael would travel according to Hashem’s instruction.
כא וְיֵשׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה הֶעָנָן, מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר, וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר, וְנָסָעוּ; אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ.	כא ולפעמים הענן יהיה עליו מערב עד בקר, ובבקר יעלה מעל המשכן ויסעו. ואפילו לסעת כל יום וכל לילה—בהעלות הענן, סעו בני ישראל.	21 Sometimes the cloud would be upon them from the evening unitl the morning, and in the morning, it would go up from the Mishkan and they would travel. They might even travel all day and all night—whenever the cloud was up, Bnei Yisrael would travel.
כב אוֹ-יֹמַיִם אוֹ-חֹדֶשׁ אוֹ-יָמִים, בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו, יַחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִסָּעוּ; וּבְהֵעָלֹתוֹ, יִסָּעוּ.	כב לכמה זמן שהענן על משכן—או יומים או חדש, או לשנה—כאשר האריך הענן את זמנו על המשכן, כן חנו בני ישראל ולא סעו. וכשהעלה הענן, אז סעו בני ישראל.	22 However long the cloud was on the Mishkan, two days, a month, or a year—however long the cloud stayed on the mishkan, that’s how long Bnei Yisrael would camp and not travel. And when the cloud got up, then Bnei Yisreal would travel.
כג עַל-פִּי ה' יַחֲנוּ, וְעַל-פִּי ה' יִסָּעוּ: אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה' שָׁמָרוּ, עַל-פִּי ה' בְּיַד-מֹשֶׁה. פ	כב על פי ה' חנו בני ישראל, ועל פי ה' סעו בני ישראל. בני ישראל שמרו את משמרת ה' על פי ה' ביד משה.	22 According to Hashem Bnei Yisrael would travel and according to Hashem Bnei Yisrael would camp. Bnei Yisrael kept the protection of Hashem, according to the word of Hashem by the hand of Moshe.

Good luck!