Ring Homestead!

Shalom everyone. I just wanted to post that I was really impressed by everyone's behavior on the trip today. I saw everyone cooperating and working together-- that is something you should all feel proud of. I expect only such behavior and better in the future.

We talked about trusting each other, and we talked about respecting each other and considering what other people might be thinking or feeling. We discussed ways to implement trust and fun into the classroom, and we had some really interesting ideas! There are some really creative students in our class!

I hope to implement some of what we talked about on this trip, and I hope this discussion can be ongoing and continued as time goes on. Feel free to use this blog as a forum to post your ideas.

Gneivat Da'at

In TSB"P, we've moved on from the unit on Shalshelet Hakabala into a new unit on Gneivat Da'at, or deception. The materials we'll be using are mostly in the packet that i handed out, although i'll be adding to it as i find necessary.

גניבת דעת: Stealing Minds

בראשית פרק לא פסוק כ

וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא:

What does it mean to steal something?
Theft vs. Deception: different words in English, only one word in Hebrew.
Why do you think that is? Do you think there’s a difference between them? If so, what is it?

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
__________________________________________________________


רמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכה ו

אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי(tricky) , ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה, ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי, כיצד? לא ימכור לנכרי בשר נבילה במקום בשר שחוטה, ולא נעל (leather shoe)של מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב(to plead) בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל, ולא ירבה לו בתקרובת (gift)והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות(wine barrels) שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח, וכן כל כיוצא בו, ואפילו מלה אחת של פיתוי (temptation) ושל גניבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל (toil) והוות.

1. What does the phrase “תוכו כברו” mean?

______________________________________________________
2. What are some of the Rambam’s examples of גניבת דעת?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. Where do you think the Rambam gets these rules from?
______________________________________________________________________________
4. Do you think the Rambam is talking about seriousהלכה , or would you say that he is just giving good suggestions and advice?
______________________________________________________________________________


שמות פרק ח'
כא וַיִּקְרָא פַרְעֹה, אֶל-מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם--בָּאָרֶץ. כב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, נִזְבַּח לה' אֱלֹקֵינוּ: הֵן נִזְבַּח אֶת-תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם--וְלֹא יִסְקְלֻנוּ. כג דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ. כד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם בַּמִּדְבָּר--רַק הַרְחֵק לֹא-תַרְחִיקוּ, לָלֶכֶת; הַעְתִּירוּ, בַּעֲדִי.
Did Bnei Yisrael keep their word to Pharoah? כן / לא
Can you justify what they did? How?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
Draw a picture of Moshe deceiving Pharaoh:









ספר יראים סימן קכד [דפוס ישן - רנה] ד"ה נ"ל לפרש

נ"ל לפרש בממון למעוטי נפשות אכל גונב דעת הבריות במידי דממון הוי בכלל ממון ועובר על לא תגנובו. כדתניא בתוספתא ומייתי לה בחולין בגיד הנשה [צ"ד א] ג' גנבים הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל מסרב בו לאכול ויודע בו שאינו אוכל. ואין לומר שאיסור גניבת דעת במידי דממון דרבנן שהרי מצינו שנענש אבשלום עליו בסוטה פ"א [ט' ב'] תנן לפי שגנב ג' גניבות לב אביו ולב ב"ד ולב כל ישראל נתקעו בו ג' שבטים שנאמר ויקח ג' שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום לב אנשי ישראל וכתיב ותגנוב את לבבי וחמור גונב דעת מגונב ממון ונפשות שהרי התירה תורה בעובדי כוכבים גונב נפשות דכתיב גונב נפש מאחיו מבני ישראל ולא מבני עובדי כוכבים.

Yerieim: Eliezer ben Samuel of Metz (d.1175) was a Tosafist and the author of the halachic work Sefer Yereim (Vilna 1892).
נ"ל: נראה לי
to exclude :למעוטי
במידי : with regards to something
כדתניא: as we learned
ומייתי: bringing
בתקרובת: gift
מסרב: urge
נתקעו: thrust
שבטים: darts

Questions: Should be answered on a separate piece of paper
1. What are the three kinds of theft the Yereim speaks about?
2. Which of the three does he say is worse?
3. What are some examples he brings of גניבת דעת?
4. Does the Yereim think that גניבת דעת is an איסור דאורייתא or דרבנן?
5. Do you agree with the Yereim’s point? Why or why not?


תלמוד בבלי מסכת חולין דף צג עמוד ב

ניקוד:

מתני' שולח אדם ירך לעובד כוכבים שגיד הנשה בתוכה מפני שמקומו ניכר
מילים חדשות:

1. מתני' =מתניתין: ________________________
2. ירך: ___________________________
3. גיד הנשה: _______________________
4. בתוכה: _________________________
5. ניכר: ___________________________
Questions:
1. What does the Mishna allow?
__________________________________________________________
__________________________________________________________
2. What do you think it is excluding—what is not allowed?
____________________________________________________________________________________________________________________
3. To what איסור does the Mishna allude? What is forbidden and why?
___________________________________________________________________________________________________________________
4. What reason is given for the rule in the Mishna?
____________________________________________________________________________________________________________________
5. Does this Mishna remind you of any other rules you know about?
____________________________________________________________________________________________________________________
6. How do you think this Mishna might be related to our topic of גניבת דעת?
________________________________________________________________________________________________________________


“When in Rome, Do as the Romans Do”
גמ' שלמה אין חתוכה לא במאי עסקינן אילימא במקום שאין מכריזין
חולין דף צד עמוד א Continued on
חתוכה נמי לישדר ליה דהא לא אתו למזבן מיניה

מילים חדשות:
1. X אין, Y לא : _____________________
2. *במאי עסקינן: ______________________
3. *אילימא: _________________________
4. מכריזין: __________________________
5. *נמי: _____________________________
6. לישדר: ____________________________
7. *ליה: _____________________________
8. *אתו: _____________________________
9. למזבן: _____________________________
1. On what word in the Mishna is the Gemara commenting?

__________________________________________________________

2. What rule does the Gemara conclude based on this word choice in the Mishna?


3. What challenge does the Gemara face, considering this rule?

________________________________________________________________________________________________________________
4. What distinction does the Gemara suggest to solve this problem?
____________________________________________________________________________________________________________________
5. How does this distinction help us to understand the Mishna?

____________________________________________________________________________________________________________________

Whole leg
Cut-up leg
מכריזין


אין מכריזין


6. Please fill out the chart at this point in the discussion:
Doesn’t Help
אלא במקום שמכריזין, שלימה נמי לא לישדר ליה, דחתיך ליה ומזבין ליה!

7. What is הכרזה?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
8. What is the difference between the places who are מכריזין, and those places that are not מכריזין?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________
9. What situation does the Gemara use to reject the distinction that was previously suggested?
____________________________________________________________________________________________________________________
10. How does the given situation play into our discussion of גניבת דעת?
__________________________________________________________
__________________________________________________________


Considering the Possibilities
אי בעית אימא: במקום שמכריזין ואי בעית אימא: במקום שאין מכריזין;

1. What does אי בעית אימא mean?
______________________________________________________________________________
2. What does אי בעית אימא introduce into our Gemara?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. What are the two alternatives?
____________________________________________________________________________________________________________________
4. How do you think each alternative will work out with the Mishna? (There can be more than one right answer for each alternative.)
Alternative 1:

Alternative 2:


Working it Out
איבעית אימא במקום שמכריזין: חיתוכא דעובד כוכבים מידע ידיע, ואיבעית אימא במקום שאין מכריזין: גזירה שמא יתננה לו בפני ישראל אחר, ואי בעית אימא: משום דקא גניב ליה לדעתיה
How do the Rabbis in the Gemara fill out the chart?


Alternative 1: __________________________

Alternative 2: ____________________


How does the final suggestion relate to our subject of גניבת דעת?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

Stealing the Minds of Gentiles

דאמר שמואל: אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של עובד כוכבים;
1. What are the two rules in this sentence that Shmuel said?
a. __________________________________________________________________________________________________
b. __________________________________________________________________________________________________

והא דשמואל, לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר,
2. What does the Gemara say about the previously quoted statement of Shmuel?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


The Story
דשמואל הוה קא עבר במברא, א"ל לשמעיה: פייסיה למבוריה, פייסיה ואיקפד.
3. What does the Gemara bring to prove its point?
______________________________________________________________
4. Where does the story take place?
5. Who is Shmaya?
___________________________________________________________________________
6. What does Shmuel tell Shmaya to do?
7. Does Shmaya do as he’s told?
8. How does Shmuel respond?
9. Why do you think he responds this way?



Explaining the Story
מ"ט איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה, רבא אמר: אנפקא אמר ליה לאשקויי, ואשקייה חמרא מזיגא.
1. Who comes to explain the story?
______________________________________________________________________________
2. Why are they the ones offering explanation?
______________________________________________________________________________
3. What are their two suggestions?
Suggestion 1: ______________
Suggestion 2: ______________





What did they do wrong, Anyway?
וכי מכללא מאי? למ"ד טרפה הואי, א"ל: אמאי תשהא איסורא? למ"ד אנפקא א"ל לאשקויי, אנפקא - חייא משמע.
1. What is the Gemara’s question?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
2. On whom/what is the Gemara asking this question?

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. Who is the מאן דאמר who says that the chicken was a trefah?
______________________________________________________________________________
4. Who is the מאן דאמר who says the wine was אנפקה?
______________________________________________________________________________
5. Why was Shmuel upset according to the first מאן דאמר?
___________________________________________________________________________
6. Why was Shmuel upset according to the second מאן דאמר?
___________________________________________________________________________

7. Can you think of any situation where one of us could upset Shmuel?
_______________________________________________ ___________________________________________ ___________________________________________ _____ ____________________________________ __________________________________________ ___ _________________________________________ ___________________________________________ __ __________________________________________ _______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


Another Take
תניא, היה ר' מאיר אומר: אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד
1. What kind of source is this phrase?
2. What does Rabbi Meir prohibit in this line?
______________________________________________________________________________________________________________________________
3. Does Rabbi Meir’s statement differ from Shmuel’s Statement? How so or how not?
Please translate the next series of Rabbi Meir’s comments:
ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל
______________________________________________
ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אא"כ הודיעו,
______________________________________________
ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו - מותר.
______________________________________________
Questioning Rabbi Meir’s Statements
איני? והא עולא איקלע לבי רב יהודה פתח לו חביות המכורות לחנוני
1. What kind of challenge does the Gemara bring to question Rabbi Meir’s ruling?
__________________________________________________________
2. What is the challenge?
----------------------------------------------------------------------_______________________________________________________________
3. How does the challenge question the ruling?
_______________________________________________________________

No, no—I can explain
אודועי אודעיה ואיבעית אימא שאני עולא דחביב ליה לרב יהודה דבלאו הכי נמי פתוחי מפתח ליה…
1. What is the first explanation the Gemara offers in response to the challenge?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

2. How does that explanation work with Rabbi Meir’s statement?
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. What is the second explanation?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

EXTRA CREDIT!


שולחן ערוך חושן משפט סימן רכח
סעיף ו
אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח. אף אם הוא עובד כוכבים, לא ימכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה. ואף לגנוב דעת הבריות בדברים, שמראה שעושה בשבילו, ואינו עושה, אסור. כיצד, ב) לא יסרהב (בחבירו) שיסעוד עמו, והוא יודע שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח חביות ג) הפתוחות לחנוני, וזה סובר שפתחם בשבילו, אלא צריך להודיעו שלא פתחם בשבילו. ואם הוא דבר דאי בעי ליה לאסוקי אדעתיה שאינו עושה בשבילו, ומטעה עצמו שסובר שעושה בשבילו לכבודו, כגון שפגע בחבירו בדרך וסבור זה שיצא לקראתו לכבדו, אין צריך להודיעו.
Do you recognize any parts of this halacha? Which parts? From where?
______________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

Bamidbar Perek 9

Shalom everyone!
In chumash, we've been learning perek tet, and i gave out sheets to help everyone read the pesukim better. I expect everyone to be able to read and translate the pesukim correctly. I gave out sheets to help with this, and i'm including them here:

במדבר פרק ט'

1 Hashem spoke to Moshe in the Midbar (desert of) Sinai in the second year from when they left Egypt in the first month, saying:	א ה' דבר אל משה במדבר של סיני בחדש ניסן של שנה השנית מיציאתם מארץ מצרים—ואמר לו:	א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְמִדְבַּר-סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן--לֵאמֹר
2 Bnei Yisrael should keep the holiday of Pesach in its season.	ב בני ישראל יעשו את חג הפסח בזמנו.	ב וְיַעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַפָּסַח, בְּמוֹעֲדוֹ.
3 On the 14th day of the month before the evening, they should bring the Korban Pesach in it’s time. According to all its laws (statutes) and all its rules (ordinances) you should do the Korban.	ג ביום י"ד לחדש לפני הערב תביאו את קרבן הפסח—בזמנו. ככל החוקים שלו וכל המשפטים שלו תעשו את הקרבן.	ג בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר-יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ—בְּמֹעֲדוֹ; כְּכָל-חֻקֹּתָיו וּכְכָל-מִשְׁפָּטָיו, תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ.
4 Moshe told Bnei Yisrael to do the Korban Pesach.	ד משה דבר לבני ישראל לעשות הקרבן פסח.	ד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשֹׂת הַפָּסַח.
5 Bnei Yisrael did the korban pesach on the 14th of Nissan before the evening, in Midbar Sinai, just like all that Hashem commanded Moshe, that’s what Bnei Yisrael did.	ה ובני ישראל עשו את הקרבן פסח בי"ד ניסן לפני הערב במדבר סיני כמו כל מה שה' צוה למשה כן עשו בני ישראל.	ה וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם—בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה—כֵּן עָשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
6 There were men who were impure because they had come in contact with dead bodies, and they couldn’t bring the korban pesach on that day. They came before Moshe and before Aharon on that day.	ו והיו אנשים שהיו טמא למת, והם לא יכלו להביא את קרבן הפסח ביום הזה. והם הכנסו לפני משה ואהרון ביום ההוא.	ו וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן—בַּיּוֹם הַהוּא.
7 These men said to him we are impure from contact with a dead body—why should we be separated from everyone else, that we can’t bring the sacrifice of Hashem at the right time with all of Bnei Yisrael?	ז האנשים האלה אמרו לו אנחנו טמאים למת—למה נהיה נבדלים שלא נקריב את קרבן של ה' בזמנו ביחד אם בני ישראל?	ז וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
8 Moshe said to them, wait and I will hear what Hashem commands you.	ח משה אמר להם, חכו ואני אשמע משה' יצווה לכם.	ח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּה ה' לָכֶם. פ
9 Hashem spoke to Moshe, saying	ה' דבר אל משה ואמר:	ט וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר
10 Speak to Bnei Yisrael and say to them, if a man from you or from generations to come after you will be impure from contact with a dead body, or if he is on a journey far away, he should do the Korban Pesach for Hashem	דבר לבני ישראל ואמר להם, עם איש מכם או מדורות הבאות אחריכם יהיה טמא למת או עם היה בדרך רחוקה – יעשה את קרבן הפסח לה'	י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַה'.
11 They should do it on the 14th day of Iyar before the evening. They should eat it with Matzot and Maror.	יעשו אותו בחדש השני (אייר) בי"ד לחדש לפני הערב. יאכלו את הקרבן עם מצות ומרור.	יא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ.
12 Don’t leave over from the Korban until the morning, and don’t break the bones of the korban. He should follow all the rules of the korban pesach when he does it.	לא יתירו מין הקרבן עד הבקר, ועצם לא ישברו בקרבן. כולל כל כמו כל חק הפסח ראשון יעשו אותו.	יב לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ
13 And a man who was pure and was not far away, but he still didn’t do the korban pesach (the first time), he will be cut off from the nation, since he didn’t sacrifice the korban of Hashem at its time, and he will carry his sin.	יג והאיש שהיה טהור ולא היה רחוק, והוא לא יעשה את הפסח – ויכרת האיש ההוא מין העם, כי לא הקריב את קרבן ה' בזמנו, והוא ישא את חטאו.	יג וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא-הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח—וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: כִּי קָרְבַּן ה', לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ—חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא
14 If a convert lives with you, he needs to do the korban pesach for Hashem just like its law and rules. The same rules apply for a convert and for someone who was born in the land.	יד ואם ישבו אתכם גר, הוא צריך לעשות את קרבן הפסח לה' כחוק שלו וכמשפט שלו. יהיה לכם אותו חוקים—לגר ולתושב הארץ.	יד וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה'--כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה: חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ. ס

טו וּבְיוֹם, הָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, כִּסָּה הֶעָנָן אֶת-הַמִּשְׁכָּן, לְאֹהֶל הָעֵדֻת; וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל-הַמִּשְׁכָּן, כְּמַרְאֵה-אֵשׁ--עַד-בֹּקֶר.	טו ביום הקמת המשכן הענן יכסה את המשכן ועל אהל העדות. ובערב מראה לפיד אש יהיה עליו עד הבקר.	15 On the day that the Mishkan was set-up, a cloud would cover the mishkan and the tent of testimony, and in the evening an appearance of fire would be upon the Mishkan until the morning.
טז כֵּן יִהְיֶה תָמִיד, הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ; וּמַרְאֵה-אֵשׁ, לָיְלָה.	טז וכן היה כל הזמן שהענן כסה את המשכן, ובלילה יהיה המראה הלפיד אש.	16 That’s how it was all the time that the cloud was upon the mishkan, and at night the appearance of a cloud.
יז וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן, מֵעַל הָאֹהֶל--וְאַחֲרֵי-כֵן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבִמְקוֹם, אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן--שָׁם יַחֲנוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.	יז וכאשר הענן יעלה מעל האהל, אז בני ישראל יסעו. במקום אשר שם ינוח הענן, שם יחנו בני ישראל.	17 When the cloud went up from the tent, then Bnei Yisrael would travel. The place where the cloud rested, that’s where they camped.
יח עַל-פִּי ה', יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-פִּי ה', יַחֲנוּ: כָּל-יְמֵי, אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן--יַחֲנוּ.	יח בני ישראל סעו על פי ה', ובני ישראל חנו על פי ה'. כל הזמן שהענן נח על המשכן – אז יחנו בני ישראל.	18 Bnei Yisrael traveled according to the word of Hashem, and Bnei Yisrael camped according to the word of Hashem. All the time that the cloud rested on the Mishkan, that’s when Bnei Yisrael camped.
יט וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן, יָמִים רַבִּים--וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה', וְלֹא יִסָּעוּ.	יט וכשהענן ישאר במקום אחד להרבה ימים, אז ישמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו.	19 And when the cloud remained in one place for a long time, Bnei Yisrael would keep the protective watch of Hashem, and they wouldn’t travel
כ וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן, יָמִים מִסְפָּר--עַל-הַמִּשְׁכָּן; עַל-פִּי ה' יַחֲנוּ, וְעַל-פִּי ה' יִסָּעוּ.	כ ופעמים שיהיה הענן על המשכן לכמה ימים, חנו בני ישראל על פי ה', וסעו בני ישראל על פי ה'	20 sometimes the cloud would be upon the Mishkan for a couple days, then Bnei Yisrael would camp according to Hashem’s instruction, and then Bnei Yisrael would travel according to Hashem’s instruction.
כא וְיֵשׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה הֶעָנָן, מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר, וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר, וְנָסָעוּ; אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ.	כא ולפעמים הענן יהיה עליו מערב עד בקר, ובבקר יעלה מעל המשכן ויסעו. ואפילו לסעת כל יום וכל לילה—בהעלות הענן, סעו בני ישראל.	21 Sometimes the cloud would be upon them from the evening unitl the morning, and in the morning, it would go up from the Mishkan and they would travel. They might even travel all day and all night—whenever the cloud was up, Bnei Yisrael would travel.
כב אוֹ-יֹמַיִם אוֹ-חֹדֶשׁ אוֹ-יָמִים, בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו, יַחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִסָּעוּ; וּבְהֵעָלֹתוֹ, יִסָּעוּ.	כב לכמה זמן שהענן על משכן—או יומים או חדש, או לשנה—כאשר האריך הענן את זמנו על המשכן, כן חנו בני ישראל ולא סעו. וכשהעלה הענן, אז סעו בני ישראל.	22 However long the cloud was on the Mishkan, two days, a month, or a year—however long the cloud stayed on the mishkan, that’s how long Bnei Yisrael would camp and not travel. And when the cloud got up, then Bnei Yisreal would travel.
כג עַל-פִּי ה' יַחֲנוּ, וְעַל-פִּי ה' יִסָּעוּ: אֶת-מִשְׁמֶרֶת ה' שָׁמָרוּ, עַל-פִּי ה' בְּיַד-מֹשֶׁה. פ	כב על פי ה' חנו בני ישראל, ועל פי ה' סעו בני ישראל. בני ישראל שמרו את משמרת ה' על פי ה' ביד משה.	22 According to Hashem Bnei Yisrael would travel and according to Hashem Bnei Yisrael would camp. Bnei Yisrael kept the protection of Hashem, according to the word of Hashem by the hand of Moshe.

Good luck!

Buckling Down

This week, we reinstated a lot of rules that have not been observed so carefully. I am including them here, as well:

Class Rules
1. Students are expected to come in prepared, with any books they might need.
2. Students are expected to be on-time to class.
3. Students are expected to do their homework at home, and have it available in class.
4. Desks may only contain what is being done in class at the moment: that means
i. no work for other classes
ii. no crayons
iii. no markers
iv. no colored pencils
v. no colored pens
… at your desks.
5. There is no eating in class, unless it is specifically allowed.
6. Raising hands during class allows the class to run smoothly—students are expected to not call out.
7. After three excused missed homeworks, a student will receive a detention, and parents will be called.

Students are expected to have at their Desks:

1. Their binders
2. Their folders
3. A writing utensil—a pencil or a blue/black pen
4. Their homework pads
5. Any books/workbooks/תרגילונים that we use in the class

However,
Students are expected to clear the desk of everything besides what we are working on during class!

In Torah Sheba'al Peh last week we had some great discussions about belief and how we know anything in the Torah Sheba'al Peh (oral tradition) is true. We worked on the following sheet:

מסכת אבות פרק א
א,א משה קיבל תורה מסיניי, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
מילים קשות:
מסרה: _____________
אנשי כנסת הגדולה: _________________
שאלות בהבנה:
1.מה כוונת המשנה במילת "תורה"? ____________________________________
2. מה השלשלת (chain) הקבלה?
_______________________________________
__________________________________________

We learned a song to these words, and we also had a homework assignment where we linked our families back as far as we could to the Mesorah.

We learned about why Torah Sheba'al Peh is important with this sheet:

Why do we need Torah Sheba’al Peh?

דברים פרק ו' ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ.
1. מה פרוש המילה "טֹטָפֹת? ____________
2. איך את יודעת? ____________________

ח) וקשרתם לאות על ידך - אלו תפילין שבזרוע:

והיו לטטפת בין עיניך - אלו תפילין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת. טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים:

3. איזה הלכות למד רש"י מפסוקינו?
______________________________________________
4. איך את חושבת הגיע רש"י להלכות האלו?
____________________________________________________________________________________________

We saw the Egyptian-Coptic alphabet, that looks really cool. Do you remember which word in Rashi refer to Coptic?

In Chumash, we had our Chumash test, and we are moving on with more Rashis from the Parshat HaMenorah. The students have shown great thinking ability in uncovering Rashi's difficulty with a Pasuk.

In Sefer Shmuel, the girls have been doing great chavruta work, learning together to understand the story. The students showed an ability to empathize with letters they wrote to Chana, as well as with their dramatic presentation of the Perek.

This week we should finish Perek Alef and move on to Perek Bet.

This week, we will continue to work on Rashis in chumash,

Rashi Sheets are our primary texts for these rashis:

Rashi Worksheet 1
רש"י במדבר פרק ח פסוק יז

FOR EVERY FIRSTBORN IS MINE, MINE, MINE!
א. ניקוד.
נקדו את השורות הבאות, באופן שיקל על הקריאה:
(יז) כי לי כל בכור שלי היו הבכורות בקו הדין שהגנתי עליהם בין בכורי מצרים ולקחתי אותם לי עד שטעו בעגל ועכשיו ואקח את הלוים:
ב. אוצר מילים.
הסבירו את המילים הבאות באנגלית:
1. בקו הדין מצד האמת (המשפט) ____________________
2. שהגנתי אליהם שהצלתי אותם _______________________
3. שטעו שחטאו _______________________

ג. הבנת הנקרא.
1. מהי שאלתו של רש"י בקשר לפסוק?
____________________________________________________________
2. מתוקף איזה דין הבכורים שייכים לה'?
____________________________________________________________
3. כיצד מעלו הבכורים בתפקידם?
____________________________________________________________
4. במי בחר ה' כדי להחליף את הבכורים?
____________________________________________________________
5. (למחשבה) אלו שאלות/מחשבות מתעוררות מהעיון ברש"י?
____________________________________________________________

Rashi Worksheet 2

רש"י במדבר פרק ח פסוק יט

Too Close for Comfort?

א. ניקוד.
נקדו את השורות הבאות, באופן שיקל על הקריאה:
ולא יהיה בבני ישראל נגף שלא יצטרכו לגשת אל הקדש שאם יגשו יהיה נגף:
ב. אוצר מילים.
הסבירו את המילים הבאות באנגלית:
יצטרכו _________________________________
לגשת _________________________________
נגף _________________________________
ג. הבנת הנקרא.
1. אלו מילים בפסוק מבקש רש"י לפרש?
_________________________________________________________
2. מהי שאלתו של רש"י בקשר לפסוק?
_________________________________________________________
3. למי מותר להיכנס הקודש, ולמי אסור?
_________________________________________________________
4. איזה תמריץ (incentive) נותן ה' לבני ישראל כדי שלא ייכנסו לקודש?
_________________________________________________________
5. מדוע לדעתך חשוב שאף אחד לא יבוא אל הקודש, פרט ללויים? __________________________________________________
Rashi Worksheet 3
רש"י במדבר פרק ח פסוק ב

Lighting Up!

א. ניקוד.
נקדו את השורות הבאות, באופן שיקל על הקריאה:
בהעלתך – על שם שהלהב עולה, כתוב בהדלקתן לשון עליה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה. ועוד דרשו רבותינו, מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב:
ב. אוצר מילים. הסבירו את המילים הבאות באנגלית:
להב _________________________________
עולה _________________________________
הדלקתן _________________________________
מעלה _________________________________
מיטיב _________________________________
ג. הבנת הנקרא.
1. מהי שאלתו של רש"י בקשר לפסוק?
____________________________________________________________
2. לו היה עלייך לכתוב את הפסוק, באיזו מילה היית בוחרת?
____________________________________________________________
3. מהו שורש המילה "בהעלותך"?
____________________________________________________________
4. מדוע מופיעה דווקא המילה הזאת?
____________________________________________________________
5. מה למדו חז"ל מהפסוק הזה על הלכות הדלקת המנורה?
____________________________________________________________

Rashi Worksheet 4
רש"י במדבר פרק ח פסוק ב

We Turn You

א. ניקוד.
נקדו את השורות הבאות, באופן שיקל על הקריאה:
יאירו שבעת הנרות - ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי. ולמה, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך:
ב. אוצר מילים.
הסבירו את המילים הבאות באנגלית:
יאירו _________________________________
הקנים _________________________________
פונים _________________________________
האמצעי _________________________________
פתילות _________________________________
ג. הבנת הנקרא.
1. מהי שאלתו של רש"י בקשר לפסוק?
____________________________________________________________
2. כיצד מאריך הכהן את המנורה?
____________________________________________________________
3. מדוע הוא מאריך אותה בצורה כזאת?

4. מפני מה חוששים? מה אנשים עלולים לחשוב?
____________________________________________________________
5. Please draw a picture of the Menorah on the back side of this sheet. Be as creative as possible!

Rashi Worksheet 5
רש"י במדבר פרק ח פסוק ד

This is the Real Deal

א. ניקוד.
נקדו את השורות הבאות, באופן שיקל על הקריאה:
וזה מעשה המנורה שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה לכך נאמר וזה:
ב. אוצר מילים.
הסבירו את המילים הבאות באנגלית:
שהראהו _________________________________
באצבע _________________________________
שנתקשה _________________________________

ג. הבנת הנקרא.
1. מהי שאלתו של רש"י בקשר לפסוק?
__________________________________________________________
2. מדוע היה ה' צריך להראות למשה כיצד לבנות את המנורה?
__________________________________________________________
3. למה מתייחסת המילה "זה"?

4. האם למדתן פעם משהו על-ידי ראייה? מה למדתן? מדוע זוהי שיטת לימוד יעילה?
__________________________________________________________
5. מהו לדעתך אצבע אלוקים?

In TSB"P this week, we'll be learning another song-- about all the 6 orders of the Mishna, and what is included in each:

ששה סדרי משנה : To the tune of מראה כהן
זרעים is for farming in ארץ ישראל— זמן נק"ט
and also has ברכות, so we can daven well זמן נק"ט
מועד teaches us about שבת and the חגים זמן נק"ט
All about an ערוב and the שלש רגלים זמן נק"ט
Chorus:
ששה סדרי משנה זמן נק"ט
זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות

נשים means women, and contains the laws of marrying זמן נק"ט
And also divorce and how to keep כיבוד אב ואם זמן נק"ט
נזיקין is for damages, and all the civil laws זמן נק"ט
That people go to court for, if they’re in each other’s paws
זמן נק"ט
(Chorus)
קדשים teaches us about the קרבנות זמן נק"ט
Like when you bring a cow, and when you bring a goat
זמן נק"ט
טהרות contains the laws for טמא and the טהור זמן נק"ט
Like touching a dead body, and many, many more! זמן נק"ט
(Chorus)

ששה סדרי משנה

We're going to fill out a chart after that that looks a little like this:

עניינו העיקר סדר משנה

1.

2.

3.

4.

5.

6.

Then the students will have a homework assignment, to guess the right seder for a give masechta:

Where do I Belong?

Please match the Masechta to which Seder you think it fits:
זרעים / מועד / נשים / נזיקין / קדשים / טהרות
מסכתות:
1. ברכות - _________________
2. סנהדרין - _________________
3. זבחים - _________________
4. גיטין - _________________
5. כתובות -__________________
6. שביעית - ________________
7. פסחים - _________________
8. בכורות - _________________
9. מקוואות - _________________
10. שבת - _________________

מפתח = legend

כתובות = marriage contracts
פסחים = laws of Pesach
גיטין = divorce papers
סנהדרין= courts of justice
שביעית = laws of Shemitta
בכורות = firstborn animals
זבחים = meat offerings

Please feel free to comment on this blog about any questions or comments you might have about this class: anything you would like to see done differently, or if you like something and want to let me know.

Also, please feel free to email me elisheva.shulman@gmail.com

Have a great week!

-Miss Shulman

Reviewing for Chumash Test

Shalom Banot! This is the review sheet for the Chumash test coming up. Everything on it should be reviewed for the exam.

מה למדנו השנה בחומש?

Tips for studying:
- Make index cards with מילים קשות
- Write things out again, you’ll remember them better!
- Don’t start studying the night before—divide up the material into smaller, more digestible portions, and study a few days in advance
- If you don’t know some things, it might help to compile a list of questions and then ask the teacher or a friend in the class who can help you.

1. Nesiim and Leviim Poem
- לדעת את התשובות לשאלות
- לדעת מילים חדשות "נשיא" "מעשר" "לנשא"
2. Intro to Bamidbar sheet
- איך החלפנו את ספר ויקרא?
- מה צריך עם לעשות בהכנה לכניסה לארץ?
3. Celebrity Family tree
- מי הם בני אהרון?
- איך מתו נדב ואביהו?
4. פרק ח' פסוקים א-ד: פרשת המנורה
- לדעת את כל מילה באנגלית ובעברית קלה (הכל בדף חזרה שנתתי לכן)
- לדעת צורת המנורה ודרך ששמים את הפתילים פונים אל הנר האמצאי
5. פרק ח' פסוקים ז, טז-כב: טהרת והנפת הלויים
- איך הכינו לויים לעבוד במשכן?
- מה זה להנף?
- מי הנף את מי?
- במקום איזה אנשים היו הלויים?
- מדוע ה' אמר שהבכורים הם שלו?
6. בתרגילון חומש: דפים 67-68 א-ד, 70-71 ב: 9-14, גa:2, 6-9, גb:1-2, ד: 1-4
-
Draw a Picture of Torah Here:לדעת תשובות לשאלות, מילים קשות והמלא את החסר
7. דפי רש"י
- לדעת לקרא את הרש"י
- לדעת מילים קשות
- לענות את התשובות לשאלות

This looks like a lot of stuff to know, but you all learned everything on this list! Please Email me if you have any questions at all, elisheva.shulman@gmail.com, and we’ll also go over things in class again.